158

חמלה-עצמית לעומת מרכיבים נפשיים אחרים

חמלה אינה אמפתיה, המערבת "את היכולת לחשוב ולהרגיש את עצמו בתוך חייו הפנימיים של אדם אחר". הדגש באמפתיה הוא על פרספקטיבת המחשבה והיא אינה כרוכה בדחף מוטיבציוני להתנהגות פרו-חברתית.

חמלה עצמית היא לא אנוכיות, כיוון שהיא מתייחסת לחוויות אנושיות אוניברסאליות.

חמלה עצמית גם אינה רחמים עצמיים, היכולים להשכיח את הסבל שאחרים חווים או לגרום להזדהות-יתר עם הסבל, המייצרת רגשות שליליים ומקשה על ראיית הדברים בפרספקטיבה אובייקטיבית. חמלה עצמית מכירה בכך שהחיים קשים לכולם. אנשים בעלי חמלה עצמית אינם מפריזים במידת הסבל האישי ונוטים לראות ולהתייחס ליותר נקודות מבט.
חמלה עצמית אינה פינוק עצמי או וותרנות עצמית, ואינה עצלנות או גישה פאסיבית לפגמים או חולשות האדם.

היא שונה מנוקשות כלפי העצמי מאחר וגינוי עצמי עלול להיות לא נעים
ולהוביל להימנעות מהתבוננות ומודעות.

חמלה עצמית גם אינה סלחנות עצמית, הגורמת להפחתת האמפתיה ולהפחתת העיסוק בפעולות והתנהגויות מתקנות. חמלה עצמית היא מבנה רחב יותר מסלחנות עצמית, והיא מעוררת משתתפים לקחת אחריות רבה יותר בנוגע לתפקידם באירוע שלילי.

הבחנה נוספת חשובה היא בין חמלה עצמית והערכה עצמית.
הערכה עצמית היא תוצאה של תהליך השוואתי של יכולות, ביצועים או תכונות ביחס לאחרים, חיפוש אחר אישור, הערכה עצמית מוגזמת ו"הקטנת" האחר. השוואה זו מובילה לשיפוטיות, עמידות בפני שינוי, נרקיסיזם, תפישות עצמיות מעוותות, דעות קדומות ואלימות כלפי אלו המאיימים על האגו. הערכה-עצמית היא במידה רבה התוצאה של לעשות טוב, ולא הסיבה לעשות כן. חמלה עצמית אינה מנסה ללכוד ולהגדיר את שווינו או את מהותנו, היא אינה תווית, שיפוט או הערכה. אנשים בעלי חמלה עצמית מדויקים בהערכה העצמית שלהם אשר אינה תלויה בתוצאות, מאחר והם מגיבים באופן אדיב/טוב ומקבל כלפי עצמם בין אם הדברים נגמרים בטוב או ברע.


 

ביבליוגרפיה

·    Aberson, C. L., Healy, M., & Romero, V. (2000). Ingroup bias and self-esteem: a meta-analysis. Personality and Social Psychology Review, 4, 157–173.

·    Alicke, M. D., & Sedikides, C. (2009). Self-enhancement and self-protection: What they are and what they do. European Review of Social Psychology, 20, 1–48.

·    Baumeister, R. F., Campbell, J. D., Krueger, J. I., & Vohs, K. D. (2003). Does high self-esteem cause better performance, interpersonal success, happiness, or healthier lifestyles? Psychological Science in the Public Interest, 4,1–44.

·    Baumeister, R. F., Smart, L., & Boden, J. M. (1996). Relation of threatened egotism to violence and aggression: The dark side of high self-esteem. Psychological Review, 103, 5–33.

·    Bierhoff, H. (2005). The psychology of compassion and prosocial behaviour. In P. Gilbert (Ed.), Compassion: Conceptualisations, research and use in psychotherapy (pp. 148–167). London: Routledge.

·    Bushman, B. J., & Baumeister, R. F. (1998). Threatened egotism, narcissism, self-esteem, and direct and displaced aggression: does self-love or self-hate lead to violence? Journal of Personality and Social Psychology, 75, 219–229.

·    Clark, A. J. (2007). Empathy in counseling and psychotherapy: Perspectivesand practices. Mahwah, NJ: Erlbaum, Inc., Publishers.

·    Exline, J. J., Root, B. L., Yadavalli, S., Martin, A. M., & Fisher, M. L. (2011). Reparative behaviors and self-forgiveness: Effects of a laboratory-based exercise. Self and Identity, 10, 101-126.

·    Hall, J. H., & Fincham, F. D. (2008). The temporal course of selfforgiveness. Journal of Social & Clinical Psychology, 27, 174-202.

·    Harter, S. (1999). The Construction of the Self: A Developmental Perspective. New York: Guilford Press.

·    Leary, M. R., & MacDonald, G. (2003). Individual differences in selfesteem: A review and theoretical integration. In M. R. Leary & J. P. Tangney (Eds.), Handbook of self and identity (pp. 401–418). New York: Guilford Press.

·    Leary, M. R., Tate, E. B., Adams, C. E., Allen, A. B., & Hancock, J. (2007). Self-compassion and reactions to unpleasant self-relevant events: The implications of treating oneself kindly. Journal of Personality and Social Psychology, 92, 887-904.

·    Neff, K. D. (2003a). Self-compassion: An alternative conceptualization of a healthy attitude toward oneself. Self and Identity, 2, 85–102.

·    Neff, K. D. (2011). Self-compassion, self-esteem, and well-being. Social and Personality Compass, 5, 1-12.

·    Neff, K. D., Kirkpatrick, K. & Rude, S. S. (2007). Self-compassion and its link to adaptive psychological functioning. Journal of Research in Personality, 41, 139-154.

·    Neff, K. D. & Vonk, R. (2009). Self-compassion versus global self-esteem: Two different ways of relating to oneself. Journal of Personality, 77, 23-50.

·    Sedikides, C. (1993). Assessment, enhancement, and verification determinants of the self-evaluation process. Journal of Personality and Social Psychology, 65, 317–338.

·    Swann, W. B. (1996). Self-Traps: The Elusive Quest for Higher Self-Esteem. New York: W. H. Freeman.

·    Tesser, A. (1999). Toward a self-evaluation maintenance model of social behavior. In R. F. Baumeister (Ed.), The Self in Social Psychology (pp. 446–460). New York: Psychology Press.

·    Woodruff, S. C., Glass, C. R., Arnkoff, D. B., Crowley, K. J., Hindman, R. K., & Hirschhorn, E. W. (2013). Comparing self-compassion, mindfulness, and psychological inflexibility as predictors of psychological health. Mindfulness, 1-12.‏

שם:*
טלפון:*
מייל:
הודעה: