158

עבודת התזה - אתנוגרפיה של קבוצות לחמלה-עצמית - מיטל רונן


תקציר 
 אתנוגרפיה של קבוצות לחמלה עצמית
מיטל רונן

מחקר זה בוחן את התהליכים הקבוצתיים הפועלים בקבוצה לפיתוח וטיפוח החמלה-העצמית במסגרת סמינר 'חמלה ונוכחות' וקורס 'אהבה וחמלה', תכניות שהתקיימו בשנת 2014 בישראל. אמנם בשנים האחרונות העיסוק בחמלה עצמית הולך וגובר אך טרם נערכו מחקרים איכותניים אודות הפמנומנלוגיה והאתנוגרפיה של מושג החמלה-העצמית. מחקר אתנוגראפי ראשוני זה מציע בחינה אמפירית של מושג החמלה העצמית; אבחון התהליכים הקבוצתיים (בעיקר כוחות תרפויטיים) הפועלים בקבוצה; ובחינה אתנוגרפית של קבוצות לחמלה עצמית.

ההגדרות התיאורטיות והאמפיריות למושג חמלה, בעבודת מחקר זו, מתבססות בעיקר על הכתיבה העכשווית אודות חמלה עצמית בפסיכולוגיה המערבית המגדירה חמלה כרצון ומוטיבציה להקלת סבלו של האחר (Goetz et al., 2010; Jinpa, 2010; Gilbert, 2010) וחמלה עצמית כ"חמלה שמופנית פנימה", תוך התייחסות לעצמי בזמנים קשים בחום והבנה (Mckay & Funning, 2000; Neff, 2003a).

הספרות המחקרית מדגימה כיצד חמלה עצמית קשורה לבריאות נפשית: רמות גבוהות יותר של סיפוק מהחיים, אופטימיות ואושר, אינטליגנציה רגשית, קשרים חברתיים, עמידה ביעדי ביצוע והשגת מטרות, כמו גם פחות ביקורת עצמית, דיכאון, חרדה, נבירה, דיכוי מחשבות, פרפקציוניזם והפרעות אכילה (Neff, 2003a; Neff, 2003b; Adams & Leary, 2007; Neff, Hseih & Dejitthirat, 2005; Neff, Rude & Kirkpatrick., 2007b; MacBeth, & Gumley, 2012). חמלה עצמית נמצאה כמרכיב חשוב במניעת שחיקה וטיפוח חוסן של מטפלים (Patsiopoulos, & (Buchanan, 2011; וכמסייעת להעלאת המוטיבציה לשינוי והגברת הנכונות לקחת אחריות Heffernan et al., 2010; Neff, 2011; Hollis-Walker & Colosimo, 2011).

מחקר זה מבוסס על תצפיות משתתפות בסמינר 'חמלה ונוכחות' ובקורס 'אהבה וחמלה'. ניתוח תוכן נערך לתיעוד מהלך הסמינר 'חמלה ונוכחות' וכן לחומרים כתובים שניתנו  בסמינר ומצגת שנשלחה במייל. בקורס 'אהבה וחמלה' נערך ניתוח תוכן לתמלולי הקלטות המפגשים ולמיילים שהמנחה שלחה לאחר כל מפגש. בנוסף, שאלון 'האירוע המשמעותי' חולק בקורס 'אהבה וחמלה' ונותח לבחינת הגורמים הקבוצתיים הפועלים בקבוצה לפיתוח וטיפוח חמלה.

ממצאי המחקר מצביעים על שיח הנשען באופן מוחלט על המסורת הבודהיסטית; פנומנולוגיה עמומה ומרובה של מושג החמלה; הגדרות של חמלה עצמית המבוססות על מודעות עצמית דרמטית ומשמעת עצמית נוקשה; ושימוש מרכזי בכוח הקבוצתי של הקניית ידע.

פרק הדיון מבקש להאיר את ההשלכות האקדמיות מחקריות וההשלכות התרפויטיות הקבוצתיות של ייבוא תרבותי של סדנאות לפיתוח וטיפוח חמלה וחמלה עצמית לישראל המצריך תיווך תרבותי; פנומנולוגיה עמומה ומרובה של מושג החמלה; חמלה עצמית כעיסוק מרובה בהתבוננות ומודעות וכצורך בהבניה מחודשת של דפוסים-אוטומטיים של העצמי; ושימוש מרכזי בכוח הקבוצתי של הקניית ידע. מחקרי מדגיש את הצורך בתיווך תרבותי של מושג החמלה אל התרבות הישראלית אשר יאפשר נגישות לאוכלוסייה רחבה יותר ועשוי להניב הגדרה שונה, תרגול ופרקטיקות שונות וכן כוחות תרפויטיים שונים המניעים לשינוי ולפיתוח וטיפוח חמלה וחמלה עצמית; את הצורך בשימוש בכוחות קבוצתיים-תרפויטיים שאינם מבוססים רק על ידע דידקטי לשם כינון ותרגול של חמלה עצמית; וכן את הצורך במחקרים עתידים לבחינת יעילותן ומידת השפעתן של תכניות להרחבת החמלה-העצמית בישראל.


לקריאה התזה במלואה:
אתנוגרפיה של קבוצות לחמלה עצמית

שם:*
טלפון:*
מייל:
הודעה: